<h1>הרוקח סימן נ"ב</h1>
<h2>דף ד:</h2>
לאחר הקדוש נוטלין ידיהם כדקיימא לן בברכות בפ' ואלו דברים (ד' נ"ב) בית הילל או' מוזגין ואח"כ נוטלים ידיהם כדמסיק בסוף ההלכה תכף לברכה נטילה ומסיק בערבי פסחים (ד' ק"ו) אם נטל ידיו קודם הקדוש שיכול לקדש דרב כד חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא ומסתמא דנטל ידיו כבר מיהו עיקר נטילה אחר קדוש כבית הילל. רביעית מים צריך ליטול מהם לידיו כדאמרינן בסוטה (ד' ד') המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם ויברך על נטילת ידים עם כשנוטל דאמרינן בפרק א' דפסחים (ד' ז') כל הברכות כלן עובר לעשייתן וינגב ידיו דאמרינן בפ' א' דסוטה (ד' ד') כל האוכל בלא נגוב ידים כאלו אוכל לחם טמא. ובוצע על שתי ככרות דאמר רב אשי (שבת קי"ז ע"ב) חזינא לרב כהנא דנקיט תרתי על שם לחם משנה ובוצע חדא העליונה ויאכלו כל צרכם. לאחר סעודה נוטלין מים אחרונים בלא ברכה ואמרינן מים ראשונים צריכים שיגביה ידיו למעלה אחרונים צריך שישפיל ידיו למטה אצבעותיו למעלה מאי טעמא מפני שיטהר ידיו על פני כולם ואסמכתא וינטלם וינשאם מים אחרונים ידיו למטה מפני שיצא כל הזוהמא. מים אחרונים אין נוטלין אלא בכלים. הנוטל מים אחרונים תחילה הוא מברך המזון כדאמר (ברכות מ"ו ע"ב) רב חייא בר אשי אמר רב אם הם מן ג' ועד ט' יאמר המברך נברך שאכלנו משלו והם משיבים ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו ואם הם י' יאמר נברך אלהינו שאכלנו משלו כדאמר בברכות (דף מ"ט) ובמגילה. ברכה שלישית פותח בנחמה ומסייים בנחמה ואו' קדושת היום באמצע טעה ולא הזכיר של שבת ופתח בברכת הטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון אבל לא פתח הטוב והמטיב כי אם סיים בונה ירושלים אמן אומר ב"א ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל לאות ולברית ב"א ה' מקדש השבת. ואחר כך מסיים הטוב והמטיב כדאמר בפ' שלשה שאכלו.
